סופות הברד האחרונות שהתרחשו בצפון איטליה משכו את תשומת הלב לנזק שאירועים אטמוספריים פתאומיים ואלימים אלו עלולים לגרום למערכות פוטו-וולטאיות. מספר בעלי מערכות פרסמו ברשתות החברתיות תמונות של צמחים פגומים, המדגימים בבירור את האלימות של סופות הברד ובעיקר את גודלן של אבני הברד, שבמקרים מסוימים אף הגיעו לקוטר של 20 ס"מ.
אבל כמה גדולים צריכים הגרגרים האלה להיות כדי לפגוע במערכת פוטו-וולטאית? מה יכול להיחשב כסף קריטי שמעבר לו הנזק הופך למשמעותי?
ניסינו לענות על השאלות הללו על ידי ניקוי אבק מדו"ח משנת 2019 של האוניברסיטה החופשית אמסטרדם (VUA) אשר חקרה את נתוני הנזק הביטוחי של סופת ברד היסטורית שהתרחשה ביוני 2016 בהולנד.
לפי מסקנות החוקרים ההולנדים, נזק לפאנלים סולאריים מתרחש בעיקר באבני ברד בגודל מקסימלי של לפחות 3 ס"מ. "אבני ברד גדולות יותר (יותר מ-4 ס"מ) גורמות יותר נזק בממוצע מאבני ברד קטנות יותר, אך הן גם מציגות מגוון גדול יותר בכמות הנזק לפאנלים סולאריים", הסבירו במאמר "הפגיעות של פאנלים סולאריים לברד".
החל מ-3 ס"מ עלולים להיווצר נזקים בלתי נראים ונראים כאחד, אך החל מ-4 ס"מ אחוז הנזק הנראה לעין גדל משמעותית.
הסדקים הקטנים ביותר (מיקרו-סדקים) אינם נוצרים בשכבת הזכוכית הקדמית אלא בסיליקון, וכתוצאה מכך אין הפחתה בתפוקה הראשונית. אולם לאחר מספר חודשים, האזורים הפגועים עשויים להתחיל להראות ירידה מהירה בהספק, ולאחר כשנה המיקרו-סדקים נראים גם בחלק החיצוני של הפאנל. כל הנזק מפחית את תוחלת החיים של פאנל סולארי.
כיוון הגג ביחס לכיוון הברד יכול להשפיע רבות על הנזק שגורם ברד לפאנלים סולאריים, הסבירו החוקרים וציינו כי גורם זה עשוי להיות מכריע אף יותר מגודל האבנים.
אז יש כמה ראיות אמפיריות - מצד שני, לא משמעותיות מדי - שאפילו הזווית שבה מותקנים הפאנלים הסולאריים יכולה להשפיע על הנזק לפאנלים הסולאריים. נטייה גדולה יותר, לפי מסקנות המדענים, תעזור למתן את הנזק.
עוד עולה מהמחקר כי תדירות סופות הברד הולכת וגוברת באירופה ובהולנד, וכך גם הנזקים שגורמים סופות ברד. זה מצביע על כך שפריטים חשופים, כמו פאנלים סולאריים, עלולים להפוך לפגיעים יותר בעתיד.
"סיכון ברד והפגיעות של פאנלים סולאריים לברד צריכים להיכלל במודלים של סיכון ואסטרטגיות הסתגלות לאקלים", סיכמו החוקרים ההולנדים.
